מדוע עשיתי ולא עשיתי את שם בתי רות על שם השופט גינזבורג
החיים הכי טובים שלך

כשהרופא אמר לי שיש לי ילדה, אמרתי לבעלי: 'היא תקרא ג'ואן או רות.' בעשרה שבועות להריון לא הייתי בטוח בהכל חוץ מזה: ג'ואן או רות.
'אתה לא חושב שכולם יחשבו שקראנו לה על שם רות בדר גינסבורג?' שאל בעלי. השופטת גינזבורג הייתה באותה תקופה הרבה בשנותיה כאייקון פמיניסטי פופ - ה- RBG הידוע לשמצה - והוא דאג שהמשמעות של קריאת בתנו על שם סבתי, גם היא רות, עשויה להיות אבודה.
'אני חושב שאני מעדיף את ג'ואן,' הוא אמר.
קראנו לה רות.
בעברית רות פירושה חבר. אז, הסברתי, לרות שלי יהיה בסדר שיש לה שני שם. הראשונה הייתה סבתא שלי, רות גולדמן, שמתה בגיל 90, שנה לפני שנכנסתי להריון בשנת 2018. השנייה תהיה שופטת בית המשפט העליון רות בדר גינסבורג, שמתה ביום שישי האחרון. גיליתי את מותו של גינסבורג מפינג בטלפון שלי - התראת חדשות - ואז פינג אחרי פינג אחרי פינג. זה היה החברים שלי ששלחו לי הודעות. בצ'אטים קבוצתיים, ב- DMs, היינו נשים הרוסות מהאובדן, מבועתות מה המשמעות של זה, אבלות באופן קולקטיבי על המסכים הזעירים שלנו.
סיפורים קשורים


רות בדר גינסבורג לא תמיד הייתה כוכבת הרוק של הפסיקה שאנחנו מכירים אותה כמו עכשיו. כשהייתה מועמדת על ידי הנשיא קלינטון בשנת 1993, היו רבים שחשבו שהיא בחירה שמרנית מדי. בעבר היא מתחה ביקורת על החלטת רו וי ווייד, לא משום שהיא לא תומכת באוטונומיה הגופנית של אישה (היא כן, חד משמעית), אלא מכיוון שהרגישה שהפסיקה גוברת בתנועה הולכת וגוברת לזכויות הפלה ומתרכזת סביב הרופאה במקום נשים בודדות.
כחברה זוטרה בבית המשפט, היא לא קיבלה על עצמה הרבה מהמקרים המבריקים ביותר. אפילו המקרה שיהפוך אותה למפורסמת, לדבטר מול חברת הצמיגים והגומי של גודייר , לא היה הכי מרגש ב- docket 2007. אבל כשהרוב פסק נגד לילי לדבטר , כשהחליטה שהיא אינה זכאית לשכר גב לאחר שגילתה ששולמה לה פחות משמעותית מקולגות גברים במשך שנים, לבשה גינסבורג את צווארונה הנבדל וקראה את החלטת המיעוט בקול - מהלך יוצא דופן באותה תקופה.
'לדעתנו,' אמרה, 'בית המשפט אינו מבין או אדיש לדרך הערמומית שבה נשים יכולות להיות קורבנות של אפליה בשכר.' היא דיברה בשם שלושת השופטים האחרים במיעוט, אבל היא גם תיארה את עצמה. היא הייתה האישה היחידה בבית המשפט העליון לאחר התפטרותה של סנדרה דיי אוקונור, היא הייתה אחת מתשע הנשים היחידות בכיתתה בוגרת בית הספר למשפטים בשנת 1959, והיא הורדה בדרגה על ידי צבא ארה'ב כשאמרה להן שהיא הייתה בהריון. הנקודה של גינזבורג הייתה גדולה יותר ואישית יותר: איך יכול גבר לדעת איך זה להיות אישה במקום העבודה? או, לצורך העניין, העולם?

סבתא רות.
לאה קרולכאשר החדשות על מותה שקעה פנימה, מוחי עבר לרותי הראשונה, הגראמי האהוב שלי, אישה יהודייה שהתמודדה עם מצוקה, עבדה במשך חמישים שנה כמנהלת חשבונות אצל יצרנית תכשיטי תלבושות והייתה המפרנסת היחידה למשפחתה. : סבא שלי, לואי, דודתי סנדרה ואמי שאיבדנו לפני עשרות שנים.
שֶׁלָה השם היה ג'ואן.
ואז חשבתי על רות השנייה שלי, בת 16 חודשים, שעועית המיתרים המטופשת שלי, חזיר כמו סבתא רבתא שלה כבר. המילים האהובות עליה הן 'דאדה', 'נונה' (הכלבה שלנו, מונה) ו'לא '. לא היא הטובה ביותר במילים האלה, מכיוון שרותי מבינה את זה בצורה קיומית שאני מתייחס אליה עמוקות: אתמול היא אכלה חטיף, וכשהבינה שקערת הנשיפות שלה כמעט ריקה, היא החזיקה אותה קרוב לפניה. ולחש, 'Nononononono.'
כמו רות בדר גינזבורג, רותי מבינה את החשיבות של המחלוקת. כמו רות גולדמן, היא מבינה שצריך לחגוג את האושר - חטיף, או, במקרה של הגראמי שלי, ניצחון מכריע בגשר כפול - למרות שהוא, באופן בלתי נמנע, הוא מסתיים.
הבנתי באמצע כתיבת המאמר הזה שכל זה לא נוגע להחלטה לקרוא לבתי על שם שתי נשים נפלאות. זה על ההחלטה שקיבלתי לֹא לקרוא לה על שם אמי ג'ואן.

רות עם בתה, ואמה של קרול, ג'ואן.
לאה קרולזו החלטה שעמדתי מול מותו של השופט גינזבורג, וזו שאני מודה בה לראשונה. אני מודה שחששתי שאם אקרא לבתי ג'ואן, היא עלולה להיגמר כמו ג'ואן. ג'ואן גולדמן קרול הייתה חכמה ואדיבה, אמא וצולבת למה שהיא הרגישה שהיא נכונה.
היא גם הייתה, בחודשיה האחרונים, מכורה לסמים, עובדת מין הישרדותית ואישה שבוודאי הרגישה מאוד לבדה ומפחדת מאוד בחברה שלא הציעה לה שום נקיטה, אלא בוז בלבד. באוקטובר 1984, זמן קצר לאחר שמלאו לי ארבע, נסענו אמי, סבתא שלי לבית המקדש לשמחת תורה, חג שמחה בו ילדים יכולים להשתתף בעקבות חגיגיות ראש השנה ויום הכיפורים.
באותו לילה, לאחר שירותים, אמי השאירה אותי עם סבתי רות. היא הלכה עם שניים מסוחרי הסמים שלה לחדר במלון, והם חנקו אותה למוות. אחד מהם אמר זאת אחר כך למשטרה כי הם חשבו שהיא עשויה להיות מודיעה לסמים. אבל גם, הוא הוסיף, הם הרגו את אמי, ג'ואן, כי הם החליטו שהיא 'חתיכת זבל אמיתית אמיתית בגלל שיש לה בת'. הייתי - אני - כמובן, הבת ההיא.
ולפעמים עכשיו כשאני אוחזת ברותי, כשאנחנו מחובקים וקוראים, או כשהיא באמבטיה כל כך קטנה ופגיעה (שעועית שלי!) אני מסתכל לה בעיניים ואומר לה: 'אני אוהב אותך לנצח . לעולם לא אפסיק לאהוב אותך. ' ולעצמי, אני חושב, מה אם זה זה? מה אם יש לך רק עוד שנתיים לאהוב אותה לפני שמשהו יקרה אתה ? וזה החלק מהסיבה שלא קראתי לה ג'ואן. שמה מבחינתי כרוך בצער, ובאובדן, ומוצל על ידי אופן מותה. ואני זועם על כך שהגברים שהרגו מחזיקים בכוח כלשהו על ההחלטות שאני מקבל כאם.

קרול עם אמה, ג'ואן (משמאל), סבתא רבתא אווה (במרכז) וסבתה רות (מימין).
לאה קרולחשבתי על הגברים האלה ועל מה שהם עשו לאמי, ולסבתא שלי, ולי - הטראומה והאימה שנפלו לחיינו שנמשכים עד עצם היום הזה - כשצפיתי בברט קוואנו מכה באגרופיו, אדומי פנים, מספר בקונגרס שתהליך המועמדים לשופטים היה פארסה. חשבתי איך נראה שגברים ונשים מפרשים את התוקפנות שלו אחרת. חשבתי על טראמפ שאמר שזו 'תקופה מאוד מסוכנת להיות גבר'. וכמו כל כך הרבה אנשים אחרים, בכיתי. בכיתי מרוב תסכול ובכיתי מכיוון שכמו שגינזבורג ציין שגבר לעולם לא יכול לדעת איך זה להיות אישה במקום העבודה, בעלי הכוח לעולם לא יבינו איך זה להרגיש חסרי אונים כלפי גחמות של גברים חזקים.
'רות תגדל בידיעה את העוצמה והמורשת של שמה, ושל שתי הנשים המדהימות שהיא חולקת איתה.'
ביום פתיחתו של בית המשפט העליון בשנה שעברה לבשה השופטת גינזבורג את אחד הצווארונים החתימים שלה. זֶה היה עליו פסוק בתורה שקרא 'צדק', שפירושו 'צדק'. המושג צדק והנוהג לחיות חיים צודקים וצדיקים הוא קשה. אבל זו דרך לגדל את בתי בעולם לא צודק וללמד אותה ששום צדק לא אומר שלום. צדק הוא משהו שאתה צריך להילחם עליו. מבני הכוח המחזיקים את ממשלתנו שבורים; הם מעולם לא היו צדיקים מלכתחילה. הרשות המחוקקת כלולה בכתב האישום ההוא. אבל אין לי את זה להיות ציני לגבי התקווה שאישה אחת תוכל לעורר. ולכן רות תגדל בידיעה את העוצמה והמורשת של שמה ושל שתי הנשים המדהימות שהיא חולקת איתה.
לאחר מות גינזבורג גיליתי עוד משהו על שמה. היא נולדה ג'ואן רות באדר, ולקחה על עצמה את רות כשנכנסה לתיכון. לפני הכל, היא הייתה ג'ואן רות בדר. שמה של אמי, שמה של סבתי, שמה של בתי, והשם לבתי היה יכול להיות אילו הייתי קצת אמיץ וקצת פחות אמונות טפלות.

קרול בגיל שלושה שבועות עם אמה ג'ואן.
לאה קרול
רותי, הבת של קרול.
לאה קרולביהדות הרפורמית הרעיון של חיי העולם הבא ושל גן עדן וגיהינום עכור. מה שהובן, באופן לא פורמלי - במיוחד עבור יהודי שאינו שומר מצוות בעיקר כמוני - הוא שחיי האדם אמורים להיות סופיים ובלתי קבועים. מה שיש לנו, ומה שאנחנו מוקירים, הם הזיכרונות שלנו מהמתים. וכך אנו יוצאים לעולם עם אותם זיכרונות ומחויבים להפוך אותו למקום טוב יותר.
'יהי זכרונה ברכה,' אמרו לי שוב ושוב על ידי חברים ומשפחה כשישבנו שבעה לסבתא שלי לפני שנתיים. עבור גינזבורג, an גרסה חלופית לביטוי זה צבר פופולריות. זה התחיל בישראל לסמן את מותם של האובדים לפשעי שנאה ואלימות במשפחה, ואני חושב שזו הדרך הנכונה לכבד את שופטת בית המשפט העליון ג'ואן רות בדר גינזבורג:
'יהי זכרה מהפכה.'
לאה קרול היא המחברת של עיר העיר: סיפור של בת על אהבה, זיכרון ורצח.
תוכן זה נוצר ומתוחזק על ידי צד שלישי, ומיובא לדף זה כדי לעזור למשתמשים לספק את כתובות הדוא'ל שלהם. ייתכן שתוכל למצוא מידע נוסף אודות תוכן זה ודומה באתר piano.io. פרסומת - המשך לקרוא למטה