בקטע בלעדי זה מתוך זיכרונותיו של טגן ושרה, התיכון, שרה יוצאת בתור גיי
ספרים
טרבור בריידי בסדרה של OprahMag.com יוצא , מקבלי שינויים ב- LGBTQ משקפים את המסע שלהם לקראת קבלה עצמית. אמנם זה יפה לשתף את העולם בזהות שלך באומץ, אך הבחירה לעשות זאת תלויה בך לחלוטין - נקודה.
לחץ כאן לסיפורים נוספים.
פופ-רוקרים טגן ושרה קווין פיתחו קריירת מוזיקה מצליחה מאוד על ידי שימוש בכימיה האחותית המולדת שלהם - היין-היאנגיות שלהם, כן, אבל גם הסינכרוניות המוזרה שלהם. זה לא מפתיע אז שהזכרונות החדשים שלהם, בית ספר תיכון , המספר את שנות העשרה של הצמד, הוא מאמץ משותף, הרמוניזציה הלוך ושוב בין שני התאומים. עם זאת הספר עוסק גם בהופעתם של זהויות וקולות נבדלים משלהם. הפרולוג לספר מסתיים בכך שטגאן בגיל הגן נלקח לבית החולים, ומשאיר את שרה לבדה עם המחשבה הזו: 'בלי טגן נהייתי אני . וזה היה נורא. '
אחת הדרכים בהן הסיפורים של טגן ושרה, שניהם מזדהים כקווירים, נבדלים היא בתהליכי היציאה שלהם. בקטע בלעדי זה מהספר, שרה נזכרת בפעם הראשונה שהיא התוודתה במפורש בפני מישהו אל - וחשוב מכך, עצמה - שהיא גיי. מקבל ההודאה הזו היה חבר, זואי, רקדנית שאפתנית, ששמה התנוסס במוחה של שרה 'כמו שיר'.
זה היה אחד מימי שישי האחרונים של שנת הלימודים, וספנסר הציע לערוך מסיבה בביתו.
'קורים לכם כל כך הרבה דברים מטורפים, הא?' זואי הייתה שיכורה, אחת מעיניה חצי עצומות. היא הניחה את כפות רגליה החשופות בידיה בזמן שדיברה.
חייכתי, נתתי לברכי לנוח כנגד שלה.
'אמא שלנו אומרת שאנחנו לא יכולים לחתום על חוזה התקליטים עד ספטמבר. היא רוצה שנהיה שמונה עשרה. ”
'אני מקנא. אתה בטח תצא מקלגרי לפני שאעשה זאת, 'אמרה.
'מה אתה רוצה לעשות בשנה הבאה?'
'אני הולך לוס אנג'לס ולהיות רקדנית גיבוי לג'נט ג'קסון.'
רציתי לספר לה איך כל מה שידעתי על ל.א. גרם לי לחשוב עליה - דברים עצומים וקבועים, כמו השמש. איך דמיינתי את עצמי אלף פעמים גר איתה בדירה העלובה מהתצלום שהקליטה לקיר חדר השינה שלה - מוקף בפירמידה של ילדות יפות שהיא חיה ורקדה איתה בקיץ הקודם.
'הייתי מחליף את כל זה בשבילך,' פלטתי.
היא צחקה.
'אני מתכוון לזה. אתה הדבר היחיד שאני חושב עליו. '
ואז היא כבר לא חייכה.
היא פנתה אל הדלת כאילו החבר שלה עשוי לחכות ממש בחוץ. 'דסטין,' אמרה. 'אני צריך ללכת.'
בית ספר תיכון 27.00 דולר$ 17.99 (33% הנחה) קנה עכשיו ישבתי על הרצפה עם הראש בידיים אחרי שהיא סגרה את הדלת מאחוריה. פאניקה וסקרנות כרסמו את מעי. הצטרפתי שוב לחבריי בסלון, ומשכתי את הטולק שלי קצת יותר נמוך מעל העיניים. כעבור כמה דקות ראיתי את זואי עושה צעדים מתנדנדים מעל הרגליים של כולם ואת התרמילים המפילים את השטיח. החבר שלה, דסטין, עשה את אותו הדבר, ידיהם משולבות זו בזו. הם מצאו מקום ליד הקיר והתיישבו יחד. בטרנינג שלו הוא נראה כמו מאמן של קבוצת ספורט, או שר נוער. הוא היה נוצרי שנולד מחדש ולא קילל ולא שתה אלכוהול. הוא התחיל להופיע בהתלהבות עם דייגו בקיץ הקודם. כשהוא וזואי התחילו לצאת התנחמתי בעובדה שאמונותיו הדתיות מונעות ממנו לקיים עמה יחסי מין. במהלך הקיץ היינו הולכים לראות הכל מעליי בתאטרון. היה לו קו סיפור הומוסקסואלי, ובמהלך הסצנות בהן שני המובילים קיימו יחסי מין, דסטין החזיק את ראשו כפוף וסירב לצפות. אחר כך צחקנו מאחורי גבו. אבל זה עורר בי זעם.
כשספנסר סוף סוף פינה אותנו מבית הוריו אחרי חצות, ראיתי את זואי מטפסת למכונית הספורט הצהובה של דסטין, פניה פסים מדמעות.
ביום ראשון בבוקר התעוררתי עם כדור אש במעיים גרוע מכל הנגאובר. הייתי חומצי בצער. התקשרתי לאבא ושאלתי אם זה יהיה בסדר שאשאר איתו באותו הלילה. כשלא יכולתי לסבול להיות בבית או שהרגשתי אשמה במשהו שעשיתי, עקרות חדר השינה שלנו בביתו - מיטות הקומותיים שהיו לנו מגיל חמש, השמיכות שלפני כן - היה מקום לאפס, להיעלם.
שרה קווין.
באדיבות הכותביםאחרי ארוחת הערב עבדתי מעט על שיעורי הבית שלי, אך מחשבותיי חזרו לווידוי שלי בפני זואי שוב ושוב. לפני השינה זחלתי מעורי. זה היה בלתי נסבל לדמיין להופיע לבית הספר בלי לדבר איתה קודם. היה טלפון יחיד בבית, והוא ישב ליד המיטה של אבא. ביקשתי את רשותו להשתמש בו, ואז חיטטתי בארונו, כשהוא מחזיק את בגדיו אל עצמי במראה בזמן שעשיתי את האומץ להתקשר אליה. לבסוף הרמתי את הטלפון וחייגתי, צעדתי בזמן עם הצלצול.
הרגשתי כל כך נבהל כשהיא ענתה שכמעט ניתקתי.
סיפורים קשורים
ראיון עם טגן ושרה ספרי הלהט'ב הטובים ביותר לשנת 2019 
12 פודקאסטים LGBTQ מדהימים ערכנו שיחות חולין. יכולתי לשמוע את קולה של אמה ואת הטלוויזיה ברקע. כשעברה לחדר השינה והתור נהיה שקט, חרצתי שיניים ואמרתי את מה שביליתי כל היום בחזרות.
'חשבתי שאנחנו צריכים לדבר על אמש.' קברתי את פניי בחולצה. שנים של חיבורים שיכורים והבזקי רגעים לא מוגדרים בינינו העיבו על ראייתי. למה חיכיתי כל כך הרבה זמן לדבר איתה על זה?
'דסטין שאל אם קורה משהו בינינו.'
'מה אמרת?'
'אמרתי לו שאנחנו רק מדברים, ושאמרת לי. . . ” היא עצרה.
לחצתי את פני למסך המתכתי של החלון הפתוח. העברתי את הטלפון מאוזן אחת לשנייה. 'שאני אוהב אותך,' אמרתי. הלסת שלי הייתה צמודה כמו אגרוף. חיכיתי שהיא תגיב, מאה צעדים קדימה, דמיינתי איתה עתיד שמעולם לא הרשיתי לעצמי לראות לפני כן עם ילדה.
'אני לא מרגישה ככה כלפיך,' אמרה ברכות. 'אני לא אוהבת בנות.'
כאילו נשאבתי לתוך חלל לבד, סופיות דבריה קבועה כמו מוות.
MCD אחרי שניתקנו, ישבתי זמן רב בחדר האמבטיה ובכיתי לתוך אחת המגבות הרזות של אבא.
כיביתי את האורות מאוחר יותר, נשכבתי על הדרגש התחתון. ישנתי בכושר. מוחי נגע בדבריה שוב ושוב. אני לא להרגיש ככה לגביך. בבוקר, גופי הרגיש קהה.
הגעתי באיחור לתקופה הראשונה, ומהרתי בין שיעורים, ונמנעתי ממרכז הסטודנטים ומהמסדרונות. כשתיגנבתי את עצמי בצהריים פגשתי את טגן מחוץ לבית הספר והלכנו לכר הדשא שבו ישבו חברינו יחד על הדשא. זואי הייתה שם, כמובן, חמודה בצורה מטרידה בסרבלים מפוספסים.
סטפני הגבילה לעברי, לחייה ורודות. 'היי!' היא הניחה יד מנחמת על כתפי. 'אתה בסדר?'
פחדתי שאבכה.
'אני חייב לפגוש את דייגו.' היא חיבקה אותי לשלום.
דרך ארץ פניה של זואי התרככו כשהצטרפתי אליה בקצה החיצוני של הקבוצה. כאן היה הגורם לסבל שלי, אבל גם התרופה. האם זה אפשרי הרגשתי יותר מאוהב עכשיו שידעתי שהיא לא אוהבת אותי? או שמא האינטימיות של הווידוי שלי היא שקשרה אותה קרוב יותר?
'איך ישנת?' היא שאלה.
'בסדר,' אמרתי ותפסתי אגרופי דשא בין אצבעותיי.
'אמרת לסטפני?'
היא החווירה.
'זה בסדר,' אמרתי. 'יכולתי לדעת שהיא ידעה.'
'אמרתי לה רק כי טוב, אני מניח שאני פשוט מספר לה הכל.'
שיניתי נושא, ובצלצול אחר הצהריים חזרנו ללימודים. בשאר שעות היום חשבתי על כל הבנים ששאלו אותי לצאת, שצחקתי עליהם עם חברים, או שנפרדתי ומעולם לא דיברתי איתם. האם פגעתי באחד מהם ככה? אי אפשר היה לדמיין שיש אי פעם כוח מסוג זה.
סיפורים קשורים
30 סרטי LGBTQ לצפייה עכשיו 
האם שחקנים סטרייטיים צריכים לשחק בדמויות LGBTQ? הלכתי הביתה באותו יום עם דפים של מילים חדשות שנחרטו בזעם בעיפרון עבה במחברת. מילים שצרחו עלי מהדף. בחדר השינה שלי ישבתי עם רגליים שלובות על השטיח עם הגיטרה והתחלתי לעבוד על שיר חדש. זה היה הדבר היחיד שידעתי לעשות כדי להרגיש טוב יותר.
'זה השיר האחרון שאכתוב בשבילך. זה האחרון שיר שאשיר בשבילך. זה השיר האחרון שלך. ' שרה את המילים האלה, הרגשתי שדמעות גולשות מהסנטר שלי.
באותו לילה התעוררתי ייסורי, ושיחקתי שוב את השיחה עם זואי בראשי עד
חשבתי שאולי אני חולה. זחלתי לשירותים ושוב ישבתי והתייפחתי במגבת. כשמיציתי את עצמי עמדתי והסתכלתי דרך החלון אל הירח. אני גיי . זו הייתה הפעם הראשונה שהרשיתי לעצמי לומר את המילים שפחדתי מהם נואשות. מאותו הלילה ואילך, נשאתי את המילים בפי, פיתיתי לספר לכולם ולאיש.
הוצא מ- HIGH SCHOOL מאת שרה קווין וטגן קווין. פורסם על ידי MCD, חותם של Farrar, Straus and Giroux 24 בספטמבר 2019. זכויות יוצרים 2019 על ידי שרה קווין וטגן קווין. כל הזכויות שמורות.
לדרכים נוספות לחיות את החיים הטובים ביותר שלך בתוספת כל הדברים אופרה, הירשם לניוזלטר שלנו!
פרסומת - המשך לקרוא בהמשך