את יום האם הזה, אני חוגגת את גיסתי
זוגיות ואהבה

בשותפות עם סימן היכר ביקשנו מהקוראים שלנו לכבד את הנשים שהיו כמו אמא עבורן.
הוריה של אניטה תומאס נפטרו תוך עשרה חודשים זה מזה, מה שהותיר אותה תחושה של 'יתומה בוגרת'. זה מספיק קשה להתמודדות ביום יום, אבל זה היה קשה עוד יותר כשאניטה פגעה באותן אבני דרך מרכזיות בחיים.
'הייתי בסוף שנות השלושים לחיי והרגשתי שיש לי כל כך הרבה חוויות שרציתי לחלוק', אומרת אניטה. 'כשהתארסתי, התגעגעתי מאוד לאמא שלי וגעגעתי להזדמנות לעשות קניות לשמלות כלה ולתכנן קבלות פנים וארוחות ערב.'
אז נכנסה גיסתה, ג'ויס. 'אמרתי לה כמה אני מרגישה לבד ומשהו חסר - אותה אהבה, תשומת לב ומסירות נפש שהופכת את הנישואים למיוחדת', היא אומרת. 'ג'ויס אמרה שהיא תיכנס ותהיה האדם הזה.'
כאן, המנהלת הדיגיטלית של OprahMag.com אריאנה דייוויס מדברת עם אניטה על מה שהופך את ג'ויס למיוחד כל כך, ומה כולנו יכולים ללמוד ממערכת היחסים שלהם.
אני יודע שזה די מטורף אפילו לחשוב על חגים כרגע, אבל יום האם מתקרב. מה התוכניות שלך?
לקראת יום האם, אני מקווה שנוכל לעשות איזשהו כינוס וירטואלי, שבו אנו מקבלים את כולם בטלפון או בזום או משהו כזה. תהיה לי גיסתי, ג'ויס, יאללה גם האחיינים שלי שהם הבנים שלה, ויהיה לי רק חגיגת יום אם משפחתית גדולה.
חנות כרטיסי יום האם של הולמרק




אני אוהב את זה. אני חושב שהרבה אנשים מנסים להבין איך לחגוג, ושיחות וירטואליות הן רעיון מצוין. ספר לי עוד קצת על ג'ויס, שאני מכיר הייתי כמו דמות אם בעיניך. האם יש זיכרונות ספציפיים או זמנים שאתה באמת אסיר תודה עליהם?
אה, בהחלט. התארסתי לאחר שאמי ואבי נפטרו. כשהגיע הזמן להתחתן, הרגשתי מעט נמוך, כי אחד הדברים הגדולים בחתונות הוא שבמיוחד עבור הכלה אתה עושה את כל הדברים האלה עם אמא שלך - בחירת השמלה שלך, תכנון קבלת הפנים, אירועי השושבינות. אז לא היה לי אחד מההורים שלי לעשות את זה.
אבל ביום חתונתי נכנסה גיסתי. היא אמרה: 'אני אהיה שם בשבילך. אני אעמוד על אמא שלך. '

אנניטה ביום חתונתה, עם גיסתה ג'ויס.
כשהיא עזרה לי להתלבש, היה לשנינו רגע להבין באמת מה זה אומר שהיא שם, בניגוד לאמא שלי. היא הייתה מאוד קרובה עם אמא שלי בעצם. אז שנינו בכינו, החזקנו ידיים, ופשוט היינו שם לרגע ודיברנו כמה היינו מאחלים שאמא שלי תהיה שם, וכמה בדיוק התגעגענו אליה באותו יום במיוחד.
אם גיסתי הייתה מספרת את הסיפור, היא בטח הייתה אומרת שהיא לא עשתה הרבה כדי לעזור. אבל זה היה כל כך חשוב לי וכל כך מיוחד בעיניי. בחתונה שלך אתה רוצה את אמא שלך שם. אתה רוצה שהיא שם תעזור לך להתלבש ולהחזיק את היד שלך ולוודא שאתה מחזיק את הזר שלך נכון. ג'ויס נכנס ועשה את זה.
כשעברתי במעבר, פשוט הסתכלתי עליה. חלקנו חיוך כי ידענו שיש לנו את הרגע הזה ביחד.
אני אוהב את זה. זה סיפור כל כך נהדר. אם היית כותב לה פתק מכל הלב בכרטיס ליום האם, מה היית אומר לה? איך היית מודה לה על אותה תקופה שהיא הצליחה להיכנס למענך כשאתה זקוק לה ביותר?
אני חושב שפשוט הייתי אומר לה שכל השנים אהבתה וידידותה וחמלתה למקום בו אני נמצא כמבוגר ללא הורי תמיד היו מאוד מיוחדות בעיניי.
הייתי אומר משהו כמו: “ג'ויס היקרה, ביום האם הזה, רציתי לעצור ולוקח רגע לזהות אותך על כל האהבה והתמיכה שאתה נותן לי בכל כך הרבה דרכים. אתה כה השפעה חיובית בחיי ואני אסיר תודה לנצח. הרבה יותר ממה שאי פעם אוכל לבטא. ”
אני אוהב שלכרטיסים יש גם מילים וגם תמונות או יצירות אמנות כדי ליצור רגש ולהביע את התחושות המדויקות שאתה רוצה לומר. הם דרך נפלאה למצוא את המסר שתוכל להחזיק בידיים להוקיר ולשמור לכל החיים.

גיסתה של אניטה, ג'ויס.
עם כל מה שקורה כרגע, אני חושב שאנחנו באמת יכולים לראות את האנשים בחיינו ומה הכל העניין. אנו מסתובבים בחיים עם כל העיסוק של 'אני חייב להגיע לכאן, יש לי מועדים לכך, ואני חייב לעשות את זה.' אבל באמת האנשים בחיים שלנו נמצאים שם, שמופיעים כשהזמנים קשים, וגם שם כשהזמנים טובים. הם באמת אלה שהופכים את החיים לשווים חיים והופכים את החיים נהדרים.
אז הייתי רוצה להודות לה על אותה תקופה, אבל גם על כל הפעמים האחרות בהן הלכתי לבקר אותה והיא מכינה את הוופלים והבייקון האהובים עלי. כל שנה היא שולחת לי קופסת תפוזים גדולה שתוכל לרדת רק בפלורידה. ואני יכול לומר לך, אני ממש מחכה כל השנה לקופסת התפוזים שלי! אז אני רק רוצה להודות לה על כל הדברים האדיבים שהיא עושה.
פרסומת - המשך לקרוא בהמשך